#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. אלו חילוקים נתבארו בסוגיין בין א""י לכל העולם כולו? "	"א""י נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף. א""י משקה אותה הקב""ה בעצמו וכל העולם כולו ע""י שליח. א""י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית. א""י שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף."	תענית י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. ממתי שואלים על הגשמים וכיצד יש לנהוג למעשה? 	"לת""ק מגי בחשון ולר""ג מז' בו [ולרבי יוסי לעיל ו,א מי""ז בו] והלכה כר""ג. ובגולה אין שואלים עד ששים בתקופה, לרב יום ששים כלאחר ששים ולשמואל יום ששים כלפני ששים והלכה כרב. וכתבו התוס' (ד""ה הלכתא) דכן עמא דבר, ויום תקופה מתחיל <sup>ו</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ו.  וכתב הרא""ש בירושלמי איתא דהנך ששים מנינן להו מעת לעת אחר נפילת התקופה. ולא נהגו כן. ובפרובינצא שואלים את הגשמים במרחשון וישר מאד בעיני הרא""ש כיון ששאר הארצות חוץ מבבל זקוקות אז לגשמים. והר""ן כתב שסבר שבא""י ובכל המקומות הצריכים למטר כיוצא בה ואין להם פירי בדברא שואלי ם ומזכירים ביו""ט האחרון של חג, ובמקום שיש להם פירי בדברא מאחרים השאלה עד שבעה במרחשון, ובבל שהיא טובעני הרבה עד ששים בתקופה אך חזר בו כיון שהרי""ף ו הרמב""ם פסקו שבא""י שואלים מז' במרחשון ובגולה עד ששים בתקופה .</span>"	תענית י. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. מה פירוש 1) למה תתראו 2) אל תרגזו בדרך? 	"1) אל תראו עצמכם כשאתם שבעים כדי שלא יתקנאו בכם. והתוסי (ד""ה למה) הביאו מדרש למה תתראו פירוש למה תהיו כחושים.<br>2) אל תעסקו בעיון ההלכה שמא תתעו. במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר. והתוסי (ד""ה אל) הביאו מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה."	תענית י: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. מדוע המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון ומה הנפק""מ בין הטעמים? "	"בבבל אמרו משום מעיינא והיינו שלא יתחלחלו מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך וי""א שלא יהיו מעיו של אדם שופכים זה לזה כעין מעיין. בא""י אמרו משום מזוני שמא לא יהיה לו לאח""כ. ונפק""מ בינהם א. כשיושב בספינה שמשום מזוני איכא ומשום מעיינא ליכא ב. שהולך מאוונא לאוונא דלמזוני ליכא למיחש ולמעיינא איכא למיחש. ג. מי שכריסו רחבה דלמעיינא ליכא למיחש ולמזוני איכא למיחש."	תענית י: - יא.		
